<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ה</h1>
<h2>דף מג.</h2>
המקדש גויה או שפחה או גוי ועבד שקדשו בת ישראל אין זו קדושין, אך הן כקודם קדושין. ישראל משומד שקדש (שפחה) אע"פ שעובד ע"ז ברצונו, קדושין גמורין [וצריכה ממנו גט. והמקדש חציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת גמורה] עד שתשתחרר, וכיון שנשתחררה גמרה קדושיה כקדושי קטנה שגדלה ואין צריך לקדשה קדושין אחרים. קדשה אחר אחר שנשתחררה ספק קדושין לשניהם. חציה שפחה וחציה בת חורין שקדשה עבד עברי, וחציו עבד [וחציו] בן חורין שקדש בת חורין ספק קדושין.
<h2>דף סד.</h2>
אומר לשליח, קדש לי אשה, ומת שליח וספק מי קדש, חזקת שליח עושה שליחותו ואסור בכל אשה שיש לה ערוה קרובה, כגון אשה שיש לה בת או אם או אחות, שמא שליח קדש קרובתה לו, ומותר באחרת. וגם באשה שיש לה קרובה שהיתה אשת איש בשעה שעשה השליח, אע"פ שנתגרשה קודם שמת השליח, דמסתמא אין אדם עושה שליח לקדש אשת איש.
<h2>דף פט.</h2>
יצא קול שאשה מקדשת לפלוני, אם הוחזק הקול בבית דין שבאו שנים ואמרו, ראינו כמו שמחת אירוסין ושמענו מפלוני ששמע מפלוני שנתקדשה [פלונית, בפני] פלוני ופלו' והלכו למדינת הים או מתו, ולא שמעו האמתלא שנתקדשה על תנאי (על תנאי) או ספק, אפילו אין שם ראייה ברורה הויא בחזקת מקדשת. לא הוחזק הקול בבית דין, כגון שלא העידו השנים רק שראו נרות דולקות ושמחה, ונשים אומרות (נתקדשה) [מתקדשת] פלונית היום, דאיכא למימר נזדמנה להתקדש ולא נתקדשה, אי נמי הוחזק הקול אבל שמעו אמתלא, שהיו קדושי תנאי וספק, לא הוחזקה מקדשת אך סומכין על דבריה.
יצא קול שנתקדשה לפלוני ולאחר זמן אמרו אמתלא, אם ניכר שהאמתלא אמת לא תחזק מקדשת, אין ניכר [ש]האמתלא אמת, כיון שלא אמרו בשעת הקול הויא בחזקת מקדשת. יצא קול שמקדשת לפלוני ובא שני וקדשה בפני[נ]ו, אם אין ראייה ברורה ועדים שקול ראשון אמת מגרש ראשון שקדושיו בקול ונושא שני שקדושיו ודאי. ואם גירש שני לא יכנוס ראשון, שמא יאמרו, החזיר גרושתו משנתארסה לאחר. יצא קול שמקדשת לזה וקול כמותו יצא לזה, אחד מגרש ואחד נושא בין ראשון ואחרון.
